pat ban_80_1w

שיטות לעשיית עסקים

 

פטנטים על שיטות לעשיית עסקים בארה"ב בעידן שלאחר פרשת בילסקי - Bilski

 

לאחרונה בית המשפט העליון בארה"ב פסק בפרשת - Bilski, אשר הסעירה את עולם הפטנטים בתחום התוכנה ושיטות לעשיית עסקיים. בית המשפט העליון בשבתו כערכאת ערעור על פסק דינו של ביהמ"ש הפדראלי קבע כי השיטה העסקית מסוימת של בילסקי (Bilski) לגידור מסיכוני הצריכה איננה כשרת פטנט, לאור טבעה וטיבה של השיטה כשלעצמה ולא לאור ידע קודם בתחום.

 

יחד עם זאת בית המשפט העליון דחה את מבחן ה"מכונה או טראנספורמאציה" כמבחן הבלעדי או יחיד לקביעת כשרותה של שיטה פלונית לפטנט, כפי שנקבע קודם לכן ע"י הערכאה הפדראלית, בערעור על החלטת רשם הפטנטים האמריקאני קאפוס – Kappos לדחות את בקשתו של בילסקי – Bilski לפטנט על שיטה לגידור מסיכוני הצריכה. בית משפט העליון אף קבע במפורש כי חוק הפטנטים האמריקאני אינו שולל את כשרותן של שיטות עסקיות מלהיות נשוא ראוי להגנה בפטנט.

 

בקביעתו את גבולות הגזרה העדכניות של כשרות תוכנות מחשב ושיטות עסקיות להגנה בפטנט, בית המשפט למעשה הסתמך על תקדים קודם שלו, לפיו נדחתה עתירתו של מבקש הפטנט בגין היותה של האמצאה - רעיון מופשט שאנו כשיר להגנה בפטנט לפי טבעו וטיבו. על ידי נקיטת גישה גמישה יותר מזו של קודמו הפדראלי, בית משפט העליון קבע הלכה שעשויה להועיל לא רק לאלה המחפשים להשיג או לאכוף פטנטים על שיטות עסקיות אלא משליחה גם על כשרותן לפטנט של שיטות רבות אחרות במגוון רחב של טכנולוגיות עכשוויות, כגון תוכנות מחשב ותקשורת.

 

 

הרקע לפרשת בילסקי - Bilski

 

בשנים אחרונות משרד הפטנטים האמריקני חווה שטף של בקשות במגוון רחב של תחומים, שהינם שנויים במחלוקת באשר לכשרותם להגנה באמצעות חוקי הפטנטים, כגון אסטרטגיות מס, תוכניות תגמול מנהלים, ודרכים לישוב סכסוכים. השאלה האם שיטות או תהליכים בתחומים הנ"ל ואחרים בכלל זכאים להגנה בפטנט - במיוחד כאשר שיטות אלו אינן שזורות עם או מבוצעות ע"י רכיבי מחשב גשמיים - הופכת להיות מחלוקת בוערת, שההכרעה בה משליחה לא רק על בקשות פטנט שעתיד כי תוגשנה בארה"ב או על אלה שכבר הוגשו ונמצאות בשלבי בחינה שונים אלא גם על פטנטים שניתנו זה מכבר תוך ההנחה שהינם תקפים ואכיפים. יצוין כי עד לקבלת ההחלטה בעניין בילסקי, בית המשפט העליון בארה"ב לא פסק ישירות בנושא הזכאות לפטנטים או פטנטביליות (Patentability) קרוב לשלושים שנה.

 

למעשה השאלה נעוצה בפרשנות החוק. חוק הפטנטים האמריקאני קובע כי "כל תהליך חדיש ושימושי, מכונה, ייצור או הרכב של חומר" עשויים לשמש נושא לגנה בפטנט. בשורה של מקרים בית המשפט החריג במפורש רעיונות מופשטים, חוקי טבע ותגליות של תופעות המתרחשות באופן טבעי, מלשמש נושא ראוי לגנה בפטנט. למשל בעניין Gottschalk v Benson בית המשפט דחה תביעה על שיטה אלגוריתמית וקבע כי אין לנוסחה המתמטית שבבסיס השיטה מקום קיום ביישום מעשי כלשהו אלא קיומה של השיטה מוגבל לחיבור עם מחשב דיגיטלי, לפיכך אם יינתן הפטנט, הרי שמבקרה כזה המונופולין יחול למעשה על הנוסחה המתמטית וכך בפועל יהיה פטנט על האלגוריתם עצמו.

 

מאידך בעניין Diamond v Diehr בית המשפט מצא כי אין בתביעת פטנט על שיטה להקשחת גומי סינטטי על מנת ליצור מוצרי גומי יצוקים, על פי נוסחה מתמטית ידועה זה מכבר, משום ניסיון לקבל מונופולין על הנוסחה עצמה ולכן אישר את זכאותה לפטנט.

 

הלכה בעניין בילסקי מייצגת מעין מהפך בגישתו של בית המשפט העליון בארה"ב אל מלאכת פרשנות ויישום של חוק הפטנטים האמריקאני, אך הפעם בהקשר ספציפי חדש שעליו בית משפט לא נתן את דעתו באופן מפורש בעבר - השיטות העסקיות. ביתי המשפט הפדראליים בעשורים האחרונים דחו שיטות לעשיית עסקים בעילות שונות ואף העלו את השאלה אם השיטות העסקיות – כשלעצמן - הינן נשוא ראוי להגנה בפטנט. יחד עם זאת בית המשפט הפדראלי לערעורים בהחלטתו בענייןState Street Bank קבע כי השיטות העסקיות אינן חריג ביחס לשיטות האחרות ולכן השיטות העסקיות צריכה לעמוד באותן הדרישות כמו כל תהליך אחר. למעשה החלטתה בעניין State Street Bank קובעת שכל תהליך, לרבות שיטה עסקית, כשר לפטנט במידה והינו מניב תוצאה שימושית, קונקרטית ומוחשית.

 

ההלכות ההיסטוריות בעניינם של State Street Bank ו-Diamond פרצו מעין צוהר שבעקבותיו משרד הפטנטים האמריקאני חווה שטף רבתי של בקשות פטנט על נושאים ספקולטיביים להגנה בפטנט. ההלכה בעניין בילסקי באה להכניס סדר ולקבוע גבולות גזרה ברורים יותר במערב הפרוע שנוצר בנושא של פטנטים על שיטות עסקיות.